מכירה את הרגע הזה שבו פרויקט גדול נגמר, או תפקיד אחד מוצה, אבל הצעד הבא שלך עוד לא לגמרי ברור? השקט המפחיד הזה, שבין ה'ישן' ל'חדש', גורם לנו לרוב לרוץ מהר יותר – גם כשאין לאן – רק כדי לא להרגיש 'תקועות'. הכתבה הזו מזמינה אותך לעשות סוויץ' תפיסתי, ולהחליף את דהירת 'סוס הפרא' המתישה במודל ההישרדות החכם והרך של סוס הים. גלי למה ה'ריק' שאת מבועתת ממנו הוא בעצם כיס הדגירה האסטרטגי של הרעיון הגדול הבא שלך, איך מתמודדים עם הסביבה שנבהלת מהעצירה שלך, ולמה לפעמים, ההחלטה הניהולית הכי אמיצה ואנושית שתוכלי לקבל היא פשוט למצוא אלמוג, ללפף סביבו את הזנב, ולנוח.
בינינו, רובנו גדלנו על הציפייה הלא-כתובה שתמיד נהיה בתנועה. אנחנו מתנהלות בעולם כמו סוסי פרא – מצפים מאיתנו (ואנחנו מצפות מעצמנו) לנוע קדימה, להתרחב, לסחוב על הגב את הפרויקטים, הלקוחות, המשפחה ולפעמים את כל המערכת כולה. הרי למדנו שעסק או קריירה מצליחים תמיד חייבים לדהור, נכון?
אבל מה קורה בבקרים שבהם נגמר האוויר, והמסלול פתאום משתנה?
בכל קריירה יש תקופות מעבר. הרגעים האלה שבהם תפקיד אחד מוצה אבל הבא עוד לא לגמרי ברור; כשהעסק מבקש שינוי וריענון; או כשהשורשים הישנים כבר נחתכו, אבל החדשים עדיין לא מספיק יציבים באדמה.
ברווח הדק והשברירי שבין ה"כבר לא" ל"עוד לא", נוצר פתאום ואקום. והשקט של הוואקום הזה מפחיד אותנו נורא.
התרגלנו לחשוב שמי שעוצרת – בנסיגה. האינסטינקט הראשון שלנו בתוך הריק הזה הוא לדחוף בכוח. לייצר תנועה מלאכותית, לקחת עוד פרויקט שאנחנו לא באמת רוצות, העיקר לא להרגיש את חוסר המעש. העיקר להוכיח לעולם (ולעצמנו) שאנחנו עדיין במשחק. וזו, אולי, הטעות הכי כואבת שאנחנו עושות לעצמנו.
להפסיק לדהור, להתחיל לשוט
בתוך הוואקום הזה, הניסיון להכריח את עצמנו להמשיך לדהור פשוט קורע אותנו מבפנים. זה בדיוק הרגע שבו אנחנו חייבות להרפות מסוס הפרא, ולהפוך לסוס ים.
תחשבו על סוס ים שנקלע לזרם חזק או סערה באוקיינוס. הוא לא נלחם. הוא מבין שאין טעם לשרוף אנרגיה על מאבק בזרם שגדול עליו. במקום זה, הוא פשוט מחפש אלמוג, מלפף סביבו את הזנב – ועוצר. הוא נאחז בעוגן שלו, ונותן לסערה לעבור דרכו.
הריק הזה שאנחנו כל כך מפחדות ממנו הוא לא בזבוז זמן, וגם לא "תקיעות". בטבע, לסוס הים יש כיס דגירה פנימי. גם אצלנו, ה"כלום" הזה הוא בסך הכל כיס הדגירה שלנו. שם מתבשלים בסתר הרעיונות הבאים, שם נולדת הקפיצה הבאה. הרי אי אפשר באמת לדגור על משהו חדש ולרוץ מרתון באותו הזמן.
ולמה כולם מסביב נבהלים?
אחד האתגרים הכי גדולים בלעצור ולשהות בריק, הוא הסביבה שלנו. כשאת סוף סוף מעזה להאט – הקולגות, הלקוחות ולפעמים אפילו האנשים הכי קרובים בבית – עלולים קצת להיבהל.
הם רגילים אלייך כאל הקטר שמושך את כולם. פתאום מגיעות השאלות: "הכל בסדר?", "למה את לא מקדמת את הרעיון ההוא?", "למה את שקטה?". רעשי הרקע האלה יכולים לערער בקלות, ולעורר בחזרה את רגשות האשם. אבל זה בדיוק הזמן לזכור: הסביבה מגיבה לשינוי הקצב שלך, אבל רק את מרגישה מתי המנוע שלך חייב רגע להתקרר כדי לא להישרף. השהייה בוואקום היא לא חולשה, היא מתנה שאת נותנת לעצמך ולעתיד שלך.
אז איך עושים את זה בפועל?
- למצוא את האלמוג שלך: בימים שאין לך כוח או אנרגיה לייצר "יש מאין", חזרי לבסיס. תעשי רק את מה שחייבים כדי לשמור על עצמך ועל המערכת יציבים. זה בסדר גמור לא להמציא את הגלגל מחדש כשצריך פשוט לנוח.
- לשחרר את ההלקאה העצמית: המוח אולי יצעק שאת "מבזבזת את הזמן", אבל תזכירי לעצמך באהבה שאת לא קורסת. המערכת שלך פשוט עושה עכשיו ריסטארט הכרחי.
- לקבל את אי-הידיעה: להסכים לא לדעת מה הצעד הבא זו לא כניעה, זו הסכמה אמיצה לתת לדברים להתבהר בקצב הנכון להם.
תקופות מעבר הן צמתים קריטיים. הן יכולות להיות מבלבלות ובודדות, אבל הן גם החלון הכי גדול שלך לדייק מחדש את החיים שלך.
אם את מוצאת את עצמך עכשיו בתוך הריק הזה – עייפה מהדהירה, עומדת בצומת דרכים בקריירה או מרגישה שמשהו עמוק מבקש שינוי – את ממש לא צריכה להיות שם לבד. אני מזמינה אותך לתהליך של פיתוח קריירה אישי וממוקד. יחד, נמצא את העוגן שלך, ניתן לרעיונות להבשיל בכיס הדגירה בצורה נכונה, ונבנה את תוכנית הפעולה המדויקת לפרק הבא שלך.
הכל בקצב שלך, מתוך עוצמה פנימית וב-Ease אמיתי.
מוזמנת לכתוב לי, ויחד נבין איך עושים את הצעד הבא.
Flow over force. Que sera, sera 🌿
בהצלחה ובהנאה, גם בריק הפורה, מרי קסלר לופו- פילוסופית פרקטית בעולמות פיתוח קריירה, עסקים וארגונים
אהבת את המאמר? שתפי אותו!
עזרי לנו להעביר את המסר הלאה ולהגיע ליותר נשים
נהנית מהמאמר? יש עוד הרבה מאיפה שזה בא 💛
הצטרפי לקהילת ReStart 50+ וגלי עולם שלם של מאמרים, קורסים, ליווי מקצועי וחברות חדשות — הכל מותאם לנשים שבוחרות לצמוח.
ללא התחייבות
על הכותבת
רוצה לדעת יותר על מרי קסלר לופו ולראות עוד מאמרים שלה?