יש דברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו כל החיים. השם שלנו. המשפחה שלנו. המקום שממנו באנו. וגם…
יש דברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו כל החיים.
השם שלנו. המשפחה שלנו. המקום שממנו באנו.
וגם… יום ההולדת שלנו.
אצלי, מסתבר, אפילו זה היה סיפור.
נולדתי במרוקו.
כשעלינו לישראל, הגענו, כמו רבים אחרים, לתהליך הרישום. עמדנו בתור כדי לקבל את מספר תעודת הזהות שלנו.
ואז הפקיד שאל את אבא שלי ז"ל:
"באיזה תאריך היא נולדה?"
אבא שלי ענה במהירות, כמעט בלי לחשוב:
ה ראשון בינואר 1.1. , איזה תאריך יפה, אהה?
וככה, במשפט אחד, נקבע לי תאריך לידה.
לא בדיקה.
לא מסמך.
לא ארכיון.
פשוט תשובה של אבא.
ומאותו רגע. 1.1.1900 היה אני. (את ה 1900 אשתף ביום אחר
)
חגגתי את התאריך הזה.
הוא הופיע במסמכים שלי.
המערכות הכירו אותו.
אני הכרתי אותו.
עד שלפני כחמש שנים החלטתי לצאת למסע אחר.
לא עוד מסע לחיפוש עבודה, לא קריירה, לא עתיד.
מסע לחיפוש עצמי.
במהלך חקר השורשים שלי ובביקור במרקש, החלטתי שאני רוצה לדעת את האמת.
מה באמת היה התאריך שבו נולדתי?
וכך התחיל מסע שנשמע כמעט כמו סיפור בלשי.
עברתי בין רישומי אוכלוסין, "קוטוביות", ארכיונים ומשרדי פנים, חיפשתי מסמכים ישנים, שאלתי, בדקתי, חיכיתי.
שבוע שלם.
שבעה ימים שבהם לא ידעתי אם אמצא תשובה.
ואז…
מצאתי.
פתחתי את הרישום המקורי.
והסתכלתי.
המספרים היו שם.
15.8.
עצרתי.
קראתי שוב.
15 באוגוסט.
פתאום גיליתי שכל חיי הייתי בטוחה שאני ילידת חורף…אתם יודעים. מעיל, שוקו, מטריה, התכרבלות במיטה.
אבל האמת?
אני ילדת קיץ. 
מה קשור!!! בקושי אוהבת להשתזף
ואז ראיתי משהו שריגש אותי אפילו יותר.
על המסמך המקורי הופיעה חתימתו של אבא שלי ז"ל.
האיש שנתן את התאריך הראשון.
האיש שבגללו חייתי שנים עם תאריך אחר.
ובאותו רגע הרגשתי כאילו, אחרי עשרות שנים, אבא שלי חיכה לי שם במסמך ההוא כדי לספר לי:
"הנה. עכשיו את יודעת."
מאז, 15.8 הוא יום ההולדת שלי.
והשנה החלטתי להפוך את הסיפור הזה למשהו הרבה יותר גדול ממני.
כי כשבניתי את ריסטארט50 ביקשתי מכל אישה שמצטרפת להזין את תאריך הלידה שלה.
למה?
כי רציתי שהמערכת תזכור אותה.
שתדע מתי הגיע היום שלה.
שתברך אותה.
שתזכיר לה שהיא חשובה.
ואז הבנתי משהו:
אם בניתי מערכת שיודעת לזכור את יום ההולדת של כל כך הרבה נשים, הגיע הזמן שגם היא תזכור את שלי.
אז לכבוד יום ההולדת שלי, אני לא מבקשת מתנה.
אני נותנת אחת. 
מהיום ועד 15.8
הצטרפות ל־ReStart 50 במתנה.
לכל אישה שרוצה להכיר.
להתחבר.
ללמוד.
ליצור הזדמנויות.
או פשוט למצוא מקום שבו היא מרגישה: "אני לא לבד."
כי אולי זה מה שלמדתי מהסיפור הזה:
לפעמים אנחנו חיים שנים עם סיפור שסיפרו לנו.
ואז, יום אחד, אנחנו מעזים לפתוח את המסמך הישן, לחפש את האמת…
ומגלים שהחיים שלנו עוד יכולים להפתיע אותנו.
אני גיליתי את תאריך הלידה האמיתי שלי בגיל מבוגר.
ואולי זו בדיוק המשמעות של ReStart:
לא משנה כמה שנים עברו.
תמיד אפשר לגלות משהו חדש על עצמך.
ותמיד אפשר להתחיל מחדש. 
15.8 יום ההולדת האמיתי שלי.
והשנה, המתנה שלי היא לכן.
מי באה לחגוג איתי?
אהבת את המאמר? שתפי אותו!
עזרי לנו להעביר את המסר הלאה ולהגיע ליותר נשים
נהנית מהמאמר? יש עוד הרבה מאיפה שזה בא 💛
הצטרפי לקהילת ReStart 50+ וגלי עולם שלם של מאמרים, קורסים, ליווי מקצועי וחברות חדשות — הכל מותאם לנשים שבוחרות לצמוח.
ללא התחייבות
על הכותבת
רוצה לדעת יותר על בלוריה דיין ולראות עוד מאמרים שלה?