ReStart 50+

.העבר לפנינו. העתיד מאחורינו ?רגע, לא הפוך :בהרצאה של פרופ׳ חני בירן, פסיכואנליטיקאית מוערכת בישראל, על ביון שמעתי מחשבה שעצרה אותי העבר, נמצא לפנינו כי הוא כבר גלוי לעינינו" "העתיד, לעומת זאת, נסתר מראייתנו — ובמובן הזה הוא מאחורינו : חשבתי כמה מהר אני אומרת על משהו שעוד לא קרה ״אני כבר יודעת איך זה יהיה״ אני עומדת לפגוש אדם מוכר, וכבר יודעת מה יגיד, מה ירגיז אותי .ולאן השיחה תגיע. עוד לא נפגשנו, וכבר ניהלתי בתוכי חצי שיחה : לפעמים כך אני פוגשת גם את עצמי ״ככה אני״ ״את זה כבר ניסיתי״ ״אני יודעת איך זה ייגמר״ .כמה מעט מקום נשאר אז לגלות משהו חדש. באדם שמולי. בעצמי .זו הקשבה של ״כבר ותמיד״ — אני מקשיבה דרך מה שאני כבר יודעת, דרך מה שתמיד היה ביון אומר: ״זיכרון הוא לשון העבר של התשוקה, וציפייה היא לשון העתיד שלה״ - המשפט הזה גורם לי לתהות מה אני מביאה איתי למפגש ?למה אני מתגעגעת, מה אני מבקשת שיקרה שוב ..ומה אני מקווה שיהיה הפעם אחרת ,אנחנו צועדות כעת בתוך ימיה הראשונים של השנה החדשה, שנת שתפ"ז אני שואלת את עצמי ואתכן איפה אנחנו יכולות לפנות מקום לחדש באמת? לתת למה שאנחנו כבר יודעות או חושבות - שיודעות לנהל לנו את המפגש עם השנה ועם החיים להקשיב עוד רגע לפני שאני משלימה את המשפט👈 להשאיר לאדם מוכר אפשרות להפתיע אותי👈 ולהשאיר אפשרות כזאת גם לעצמי👈 -באיזה מקום בחיים שלכם הייתן רוצות להמשיך אחרת ?בלי לקבוע או לחשוש מראש ש״ ככה זה תמיד״ לתהליך אישי קשוב ורגיש מותאם לצרכים שלך לשנוי שאת מייחלת לו ענת חנה | מצומת לדרך