ReStart 50+

אני רוצה לדבר קצת על בריאות הנפש, על הבריאות הנפשית שלנו ועל משהו שכולנו חוות מדי פעם במהלך החיים.

יש ימים שאנחנו מתעוררות אליהם עם תחושה קצת כבדה.

מחשבות שעולות, זיכרונות, אכזבות, חוסר שביעות רצון מעצמנו או ממשהו בחיים שלנו.

לפעמים אנחנו אפילו לא מצליחות להצביע על סיבה אחת ברורה.

פשוט מרגישות דכדוך, עצב, חוסר חשק או מועקה שלא תמיד יודעות להסביר אותה.

וזה חלק מהחוויה האנושית.

אך חשוב להבין שיש הבדל בין עצב ודכדוך שחולפים לבין דיכאון קליני, שעלול להימשך ולהשפיע משמעותית על התפקוד ועל איכות החיים.

אז מה בעצם משפיע על מצב הרוח שלנו?

המוח והנפש שלנו פועלים בתוך מערכת מורכבת.

מוליכים עצביים כמו סרוטונין ודופמין משתתפים בוויסות מצב הרוח, המוטיבציה וההנאה.

גם לשינויים הורמונליים, לשינה, לתזונה, לתנועה, למתח הנפשי ולחוויות שאנחנו עוברות יש השפעה.

גם הקשר בין המעי למוח מעורר עניין מחקרי רב.

מערכת העיכול וחיידקי המעי, המיקרוביום, מתקשרים עם מערכת העצבים בדרכים שונות, תזונה מגוונת ומזינה יכולה לתמוך בבריאות הגופנית והנפשית.

ואצלנו, הנשים, בגיל המעבר?

השינויים ההורמונליים בתקופה זו עשויים להשפיע על מצב הרוח, על איכות השינה ועל הרגישות למתח. אצל חלק מהנשים גם הסיכון לתסמיני דיכאון עולה.

אבל יש עוד משהו משמעותי מאוד.

לא רק מה שקורה לנו משפיע על הרגשות שלנו, לעיתים גם הדרך שבה אנחנו מפרשות את מה שקורה משפיעה.

שתי נשים יכולות לחוות את אותה סיטואציה ולהגיב אליה בצורה שונה לחלוטין.

הפרשנות, האמונות, ניסיון החיים והמצב הרגשי שלנו משפיעים על האופן שבו אנחנו חוות את המציאות.

ולפעמים כדאי לעצור ולשאול את עצמנו:

האם מה שאני חושבת עכשיו הוא עובדה, או הסיפור שאני מספרת לעצמי על מה שקרה?

אבל גם כשאנחנו מבינות את הדברים מבחינה שכלית, הלב לא תמיד משתכנע באותו הרגע.

וכאן חשוב לי לומר משהו: מותר גם להרגיש לא טוב.

מותר להיות עצובות.

מותר לבכות.

מותר להתגעגע.

מותר להתאכזב.

לא כל רגש שהוא לא נעים צריך לנסות להעלים מיד.

לפעמים, ברגע שאנחנו מרגישות כאב רגשי, אנחנו מיד מחפשות איך להסיח את דעתנו ממנו.

לצאת לקניות, להיפגש עם חברות, להעסיק את עצמנו בלי הפסקה, לעשות כל דבר, העיקר לא להרגיש את הכאב.

אבל לא תמיד נכון למהר לברוח מהתחושה.

לפעמים צריך דווקא לתת לרגש מקום.

להכיר בו, לאפשר לעצמנו לבכות, להיות עצובות, להרגיש את מה שעולה, בלי להילחם בעצמנו ובלי לנסות להדחיק הכול.

אנחנו לא חייבות להעלים את הכאב כדי להתמודד איתו.

אבל לצד מתן המקום לרגש, חשוב גם שיהיו לנו כלים שיעזרו לנו לא להישאב אליו ללא הפסקה.

תנועה ופעילות גופנית – הליכה, אימון, יוגה או אפילו יציאה קצרה מהבית.

תנועה יכולה לסייע בהפחתת מתח ובשיפור מצב הרוח.

אור יום ואוויר פתוח – לצאת למרפסת, לגינה או להליכה קצרה. לפעמים עצם שינוי הסביבה והחשיפה לאור יום עוזרים לנו להרגיש קצת אחרת.

מוזיקה – לפעמים נרצה לשמוע שיר עצוב ולהתחבר למה שאנחנו מרגישות ולפעמים דווקא מוזיקה שתרים אותנו ותשנה את האווירה.

עשייה פשוטה – לסדר את הבית, לקפל כביסה, לבשל, לעבוד בגינה או אפילו לצאת לזרוק את הזבל.

פעולה קטנה יכולה לעזור לנו לשנות את מוקד תשומת הלב ולצאת לזמן מה ממעגל המחשבות.

לדאוג לגוף – אכילה מזינה, שתייה מספקת, שינה ומנוחה.

הגוף והנפש אינם מערכות נפרדות, הטיפול בצרכים הבסיסיים שלנו חשוב במיוחד בתקופות מאתגרות.

קשר אנושי – שיחה עם אדם קרוב, מפגש עם חברה, שיתוף או אפילו חיבוק.

לא תמיד צריך עצה או פתרון. לפעמים עצם הנוכחות של מישהי שמקשיבה עושה טוב.

כתיבה והתבוננות פנימית – לכתוב מה אנחנו מרגישות, מה מעסיק אותנו ומה באמת נמצא בשליטתנו.

לכתוב כל יום במחברת התודות

וישנו הממד הרוחני.

אני מאמינה שלפעמים אפשר להתבונן במה שאנחנו עוברות ולשאול:

מה התקופה הזאת מבקשת ממני לראות?

מה אני יכולה ללמוד על עצמי?

איזו אמונה או דרך חשיבה כבר לא משרתת אותי?

אבל לא כל כאב חייב להיות שיעור ולא תמיד צריך למצוא לו משמעות מיד.

לפעמים אנחנו פשוט בנות אדם שחוות תקופה לא פשוטה.

והחוסן שלנו לא נמדד בכך שאנחנו תמיד שמחות, חזקות או חיוביות.

אלא גם ביכולת שלנו להכיל רגשות, לבקש עזרה, לדאוג לעצמנו ולחזור בהדרגה לעשייה ולדברים שמיטיבים איתנו.

חשוב גם לזכור: כאשר תחושות הדיכאון מתמשכות, מחמירות או פוגעות בתפקוד, נכון לפנות לעזרה מקצועית.

טיפול רגשי ולעיתים גם טיפול תרופתי יכולים להיות משמעותיים ואין צורך להגיע למשבר עמוק כדי לבקש עזרה.

כי חוסן נפשי הוא לא היעדר כאב. הוא היכולת לפגוש גם את הרגעים הקשים, בלי לאבד את הקשר לעצמנו.

ולפעמים, הצעד הראשון הוא פשוט לקום, לפתוח את הדלת, לצאת קצת לאור היום ולהזכיר לעצמנו שיש עוד דברים בחיים שלנו, גם כשהלב או המחשבות מכבידים.

לא צריך לפתור הכול היום.

לפעמים מספיק לעשות דבר אחד קטן שמיטיב איתנו.

לילי ביין עצמון

ברכת הבריאות

ליווי נשים לאורח חיים בריא ולחוסן רגשי ומנטלי